#1 השכונות הטרנדיות של רומא: פינייטו PIGNETO

רומא, ידועה בסמטאותיה הצרות המאפיינות את הרובעים הצבעוניים בלב העיר אשר מקסימים את מבטם של התיירים שנהנים לשוטט שעות ארוכות, מתחת למרפסות הברוקיות המעוטרות ולצד המונומנטים המפוארים של רומא שמסביבם בניינים עתיקים רווי היסטוריה, עטופים בטיח פיגמנטי כתמתם ישן, כמו כריכה של ספר ישן מתקלף, לאור השקיעה האדמדמה והמיוחדת של העיר הים תיכונית, צבע הבניינים משנה גוון והעיר נראית כלובשת גלימה קטיפה אדמדמה.

אך הקסם של העיר לא מסתכם רק במרכז העיר בין החומות, בין הקולוסיאום לוותיקן כי רומא זו עיר עם לפחות 3 מיליון תושבים על הנייר, ויש לה לב נוסף שפועם בשכונות האותנטיות מסביב למרכז העיר, המצויות מחוץ להמולת התיירים ששווה להכיר ולחוות.

ברובעים פריפריים אלו, הלא כל כך רחוקים מהכיכרות המרכזיות של העיר, (בעיקר הודות לקו המטרו C החדש נחנך רק לפני שנים אחדות) נמצא את תושבייה האמיתיים של רומא, שנדחקו אט אט במהלך השנים החוצה ממרכז העיר התיירותי לשכונות יותר פריפריות שקיבלו תנופת בנייה בעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה לאחר שאליהם נמלטו תושבים שנשארו מחוסרי כל והשתכנו בשכונות פחונים (חלק הפחונים הומרו בבתים פרטיים קטנים) לאורך האקוודוקטים הרומים העתיקים שהובילו מים אל העיר שכונות אלו עד היום מוכרות בכינוי "בורגתה" (Borgata). שכונות אלו הלכו וגדלו בתקופת הבום הכלכלי של שנות השישים שבהם נקלטו במשך השנים תושבים חדשים שהגיעו לרומא מכל המחוזים השכנים ומישובים מסביב לעיר בעיקר מסיבות כלכליות, רומא במשך כמעט כל ההיסטוריה הייתה נחשבת "עיר פתוחה" ולא פחות מזה היותה עיר הבירה משכה אליה לא מעט מהגרים, בעיקר מאיטליה.

במסגרת ההיסטוריה הזו של עיר אי אפשר לא לדבר על הבורגתה "פינייטו"(Pigneto) שכונה פריפרית שסיפורה עם השנים היקנה לה אופי וזהות יוצאי דופן בעיר שבשנים האחרונות מושכת יותר ויותר מבקרים ומטיילים שרוצים לגלות רומא מעט שונה ומיוחדת עם סגנון חיים תוסס וצעיר (בעיקר משעות אחה"צ המאוחרות אל תוך הלילה).

הכנתי עבורכם מספר טיפים ומידע להיכרות עם השכונה, כך שבפעם הבאה שאתם מבקרים ברומא וברצונכם לגלות שכונה מלאת סיפורים, סטריט ארט, פאבים ומועדונים עד שעות הלילה הקטנות, כאן תוכלו להרגיש את האווירה האמיתית של רומא מולטי אתנית, ולספוג קצת מציאות חברתית שבדרך כלל מסתתרת מעייני התיירים .

רובע או שכונה?

כדי לתת לכם תמונה מיידית על פינייטו הקונוטציה אולי הכי מתבקשת זו דרום תל אביב עם פלורנטין או נווה צדק (קונוטציה בלבד), זהו רובע שמתהדר בחיי לילה צעירים ובוהמיינים, האוכלוסיה המאכלסת את האזור בדרך כלל היא זו של בני 30 + (אנשי רוח, אומנים, סטודנטים) שבאיטליה זכו בשנים האחרונות לכינוי הצרפתי המעט לועג משנות השישים "רדיקל שיק" יחד עם מספר קטן של מהגרים מאפריקה. בפינייטו עם השקיעה הבארים והמסעדות מתמלאות בחברה בלבוש לא פורמלי וכפכפים שמתישבים בטיקסיות לשעת האפרטיבו עם ספריץ צונן (אפירול, יין תוסס, ומי טוניק) ונשנושים וכך החגיגה ממשיכה אל תוך הלילה במסעדות והפאבים שחלקם מציעים מוזיקה LIVE.

התפאורה העירונית של העיר היא זו של בניינים נמוכים מתחילת המאה העשרים ופה לצד בנייני מגורים גבוהים משנות השישים והשיבעים , מחסנים תעשייתיים ובתי מלאכה זעירים, מסילות רכבת וטרמינלים ומחלף עילי אם הסרט רוקי היה מצולם ברומא אז פינייטו יכולה להיות הסט הנכון.

את הרובע תוחם מדרום רחוב Casilina ולצידו אי אפשר שלא להבחין באקוודוקט אלסנדרינו שנבנה 226 אחה"ס האחרון שנבנה בתקופת רומא העתיקה, ומצדו הצפוני רחוב Prenestina דרך שנבנתה בימיי רומא הקדומה ונקראה בעבר הרחוק Gabina.

האמת, הרובע הוא לא ממש רובע, אלא שכונה למרות שמקובל להתייחס אליה כרובע, אבל השכונה פינייטו היא חלק מרובע הרבה יותר גדול שנקרא prenestino-labicabo, אבל הזהות המייחדת את השכונה וזיכרון העבר היקנו לו מעמד של רובע בפני עצמו.

כיצד להגיע

להגיע לפינייטו זה פשוט, מתחנת הרכבות Termini תעלו על הרכבת החשמלית על קו 5 או קו 14 , מי שרוצה להגיע ברכבת התחתית לעומת זאת מאיזור סאן ג'ובאני פשוט עלו על מטרו קו C (רכבת תחתית) ורדו בתחנת Pigneto, קליל לא? מהחשמלית (Tram 14 ,5) רדו ברחוב פרנסטינה Prenestina, תחנת piazzale prenestino ממש ממול הרובע, לא תוכלו להתעלם מהמחלף העלי המכוער שעובר מעל ראשכם שנבנה בשנות השישים ושינה את פני הרובע אבל אני חייב לציין שבכיעור שלו יש איזה קסם מסוים שמזכיר סרטים של ניו יורק בשנות השבעים.

משם נותר לכם לחצות את הכביש ולהיכנס אל רחוב circonvallazione casilina, במקביל לרחוב משתרכת תעלה בה עוברים פסי הרכבת שחוצים את הרובע לשניים, לצידכם תוכלו להבחין בשורת בניינים נמוכים יחסית עם צבעים שונים שכבר מקנים אופי מיוחד וציורי לרובע, המשיכו הלאה ברחוב לצד שורת בניינים עד שתגיעו לרחוב המרכזי via del Pigneto שחוצה את הרובע מימינכם, משמאלכם תוכלו להבחין בגשר קטן שעובר מעל פסי הרכבת ומחבר את הרחוב לחלקו השני היכן שנמצאת גם תחנת המטרו, כנסו אל הרחוב מימינכם וצעדו בו עד שתגיעו למדרחוב נחמד שביום עד שעות הצהריים תמצאו בו שוק מקומי (סגור בימי ראשון), תרגישו חופשיים לשבת באחד מבתי הקפה או להיכנס לחנויות ולשוטט בסמטאות בהם תוכלו למצוא פה ושם איזו גלריה לאומנות מעניינת, בהמשך אתן לכם מספר המלצות אבל קודם "שעת סיפור".

סיפורה של שכונה

פינייטו בתרגום לעברית כמעט מילולי נקרא "אורנית" על שם שורות האורנים שאיכלסה את האזור בעבר שהיה למרבה הפלא דיי כפרי, למעשה הרובע התפתח בסביבות 1870 בין גני ירק וחצרות של וילות מפוארות שנבנו ברובע קצת לפני המאה ה -18, למעשה מהווילות המפוארות משהו שרד אך הן פרטיות ומוקפות בחומה שלא מאפשרת לראות אותן.

הרובע אוכלס בעיקר בעבר באוכלוסיה דיי פרולטרית, חלק גדול מהתושבים הין עובדים במפעלים גדולים כמו "Snia Viscosa"(מפעל טקסטיל גדול) שהיו פעילים בתחילת המאה העשרים במסופים ובמוסכים של חברת הרכבות הלאומית והאוטובוסים שקיימים עד היום.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הרובע ספג הפצצות ממטוסי כוחות הברית היותו קרוב לפסי הרכבת ולתעשיות, אך לעומת זאת פינייטו היה ונשאר עם אופי מאוד לא קונפורמיסטי ואנטי פאשיסטי ובזמן המלחמה הייתה פעילות דיי ענפה של פרטיזנים.

אופיו העממי של הרובע אחרי המלחמה משך אליו לא מעט אנשי רוח וקולנוע, ממש ברחובות אלו הבמאי המפורסם וחלוץ הניאו ריאליזם, רוברטו רוסיליני (Roberto Rossellini), צילם את סרטו המפורסם "רומא עיר פרזות" (1945) שמספר את רומא והדרמה תחת הכיבוש הנאצי, סרט שהפך לאבן יסוד בהיסטוריה של הקולנוע הבינלאומי והיה מקור השראה לדורות של יוצרי קולנוע. הסצינה המרגשת של השחקנית אנה מניאני (Anna Magnani), הדיווה הנערצת של הקולנוע האיטלקי המגלמת את פינה, אם משפחה שמוצאת את מותה הטרגי בעת שהיא רודפת בייאוש אחרי המשאית של הצבא הגרמני שעצר את בעלה כחשוד בפעילות פרטיזנית, צרור כדורים מפלח את גופה והיא נופלת על הכביש ללא רוח חיים מול שכנייה ובנה. ברחוב via Raimondo Montecuccoli היכן שצולמה הסצינה תמצאו שלט הקדשה לסרט.

ממול בעבר השני של הכביש בפינת רחוב Via Macerata עוד תחריט על קיר הבניין שהושם על ידי איחוד הפרטיזנים הלאומי לזכור את עברה הפרטיזני של השכונה, אם תסתכלו מידי פעם סביבכם ברחובות תבחינו בשלט או אבן מדרכה עם הקדשה לפרטיזנים שפעלו בשכונה.

https://www.youtube.com/watch?v=FNnSUpm7CgM

עוד איש רוח נערץ שאי אפשר לא להזכיר בהקשר לשכונה, אחד היוצרים האיטלקים החשובים ביותר בתחום הספרותי והקולנועי, אישיות נדירה שגילה את המציאות החברתית בשכונה וקשר את שמו לשכונה מכיוון שהיה נוהג לבלות זמן רב ברחובות אלו במחיצת התושבים שחלקם הפכו לשחקנים בסרטיו הוא פייר פאולו פאזוליני (Pier Paolo Pasolini), שצילם ברחוב פינייטו גם סצנות לסרט הביכורים שלו מ 1961 "אקטונה"(Accatone), סרט פיוטי ופטאליסטי שמספר את המציאות הקשה והעוני בבורגטה. פאזוליני היה מבקר חשוב של החברה הקונסומריסטית המערבית ונחשב כנביא שחזה את הניגודים והשינוי במרקם החברה האיטלקית בצל הכלכלה הקפיטליסטית.

הרובע עד היום מזוהה עם אישיותו הלא קונפורמיסטית והשקפת עולמו הקונטרוברסלית של פאזוליני, על קירות הבתים נמצא ציורי גראפיטי ברובע שמנציחים את דמותו. מקום שקשור עם האמן הוא באר Necci ברחוב via Fanfulla da Lodi 68 שבו נהג לפי הסיפורים פאזוליני לשבת עם חבורת השחקנים (שטיפח והוציא מחיי הרחוב) בזמן צילומי "אקטונה".

תחת באר Necci שופץ ונחנך לאחרונה L’ipogeo מרטף תת קרקעי עתיק שהיה קשור במערכת ענפה של מחילות ומערות שהתפתלו מתחת לרובע, שנוצרו על ידי תושבייה העתיקים של רומא שחפרו כדי להוציא חצץ וולקני ששימש לבנייתה של רומא, בעליו של הבאר ידעו על קיומו אבל הצליחו רק במיקרה למצוא את הכניסה אליו אחרי מספר שנים שחיפשו אותה.

בזמן המלחמה המרתף שימש גם כמיקלט לתושבים, היום הוא שופץ והפך למרתף יינות קסום לבילוי.

בנוסף לבאר יש גן נעים ומוצל, בו נעים לשבת ולפטפט על כוס יין ומזטים.

כמעט בכל פינייטו תמצאו בארים חמודים ומסעדות שכיף לשבת בהם עם תפריטים מודרנים ומסורתיים, כל מקום והאופי שלו.

הרובע עם השנים הפך לסט קולנוע אהוד על לא מעט במאים מפורסמים כמו: לוקינו ויסקונטי, מריו מוניצ'לי וויטוריו דה סיקה.

לאחר שישבתם באחד מבתי הקפה במדרחוב שבו תמצאו גם שוק מקומי שפתוח בשעות הבוקר בלבד, חוץ מימי ראשון כמובן. אתם יכולים להמשיך בסיור שלכם לאורך via del pigneto ולחצות את הגשר מעל פסי הרכבת לחלקו האחר של הרובע, שלפי דעתי שמר על מעט יותר אותנטיות לעומת חלקו האחר של הרובע שבשנים האחרונות התמסחר בעקבות תהליך הג'נטריפיקציה שהביא גם להתייקרות הדירות באזור.

אני ממליץ אחרי הגשר לפנות שמאלה ושוב ימינה ברחוב Via Braccio da Montone

בפינה לעבור ממול באר Necc תפנו בפינה לרחוב Fanfulla שיקח אותכם חזרה לרחוב Pigneto עם תפנו לצד ימין תלכו לכיוון הרכבת התחתית, אם תפנו שמאלה ותעלו ברחוב תגיעו לאזור וילות, שנבנה בשנים 1921 עד 1924 על ידי קואופרטיבים של עובדי הרכבת. חלק גדול מהוילות נהרסו בזמן ההפצצות של 1943; רבים תוקנו לאחר המלחמה, בעוד שאחרים "הוחלפו" בין שנות ה-50 ל-1970 בבניינים. לאורך הרחוב תוכלו להבחין מידי פעם ב street art על קירות וחומות הבתים, ניתן גם לעשות סיור יותר מקיף בעקבות אמני הסטריט ארט.

ברובע מפוזרות גם מספר גלריות לאומנות מעניינות כמו Interzone Gallery שנוסדה על ידי המוזיקאית Antonia Gozzi והצלם Michele Corleone כדי לקדם ולפתח את הצילום - בצורותיו הרחבות ביותר - על ידי הצעת תערוכות צילום, מיצבי ציור ווידאו, סדנאות, מצגות של פרויקטים אמנותיים, קונצרטים, מפגשים. ואי אפשר לא להזכיר את חנות התקליטים Blutopia מקום רב תכליתי, בו תוכלו לחוות את הדו-קיום בין חנות תקליטים תקליטים לבין מקום מפגש ויצירה.

עוד שתיים או שלוש המלצות על מקומות נחמדים וקצת שונים לשבת בהם "בשכונה" אלו The British Corner , Via del Pigneto, 112, זהו בית תה שמעוצב כולו בסגנון בריטי עמוס פריטים עתיקים והרבה חרסינה פורצלן, זהו מקום אינטימי ולא פורמלי אבל מרוהט באלגנטיות שגובלת במעט קיטש (במובן החיובי) ואני חייב להגיד בעיצוב המאוד בריטיש שלו ואולי גם בגלל המיקום בשכונה עממית כמו פינייטו יש משהו בניגודים האלה שמרגיש קצת פאנק, "god save the queen", לרגע נדמה מאיטליה קפצנו ללונדון.

עוד בית קפה ביסטרו עם חצר גדולה ומרווחת Rosti al Pigneto, ממש מומלץ למי שמטייל עם ילדים זהו אי של שקט בתוך ההמולה העירונית, תפריט בינלאומי אבל גם פיצות ואוכל לצמחוניים, ביום ראשון ארוחות צהריים בסגנון בופה.

המלצה אחרונה לסיכום, במדרחוב של פינייטו יש מקום עם אג'נדה פוליטית וחברתית די ברורה ומיליטנטית, מקום מפגש ותרבות שמצא את החממה הטבעית שלו בשכונה וזהו קפה ספרייה בשם "Tuba" שנפתח בשנת 2007 ומאז המקום הפך לספייס חברתי ותרבותי ברומא המוקדש לנשים מנוהל בלבד על ידי נשים, בספרייה תוכלו למצוא טקסטים, מניפסטים, נובלות, קומיקסים וספרות מכל סוג אך לא מכל מין אלא ספרות של יוצרות בלבד.

רוב הספרים בספרייה הם באיטלקית אבל באופן תדיר בספרייה מתקיימים מפגשים, סדנאות, פסטיבלים עם השתתפות של סופרות, מאיירות קומיקס, פעילות חברתיות מכל העולם.

כפי שהספרייה מגדירה את עצמה: "זהו מקום שנבנה מדי יום על ידי קבוצת פמיניסטיות ולסביות המאמינות בחברתיות חופשית, עליזה ומודעת.

בכל יום "Tuba" נאבקת באפליה על רקע מגדר, נטייה מינית, מעמד מעמדי, צבע עור ומוצא גיאוגרפי. "Tuba" הוא מקום המוקדש לדמיון של נשים: למילותיהן לרצונותיהן, לגופן המשמח, לעוצמתן הפוליטית.